<h1>חוקות הדיינים סימן ס'</h1>
<h2>דף קעה:</h2>
הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו ק' דינרין ואין שם כתב עדים (נ"א ואין שם עדים) אעפ"י שהוחזק כתב ידו בב"ד ה"ז כמלוה ע"פ לכל דבר ואם טוען שכבר פרעו נשבע שבועת היסת ונפטר ואינו גובה בשטר זה לא מן היורשים ולא מן הלקוחות כך דעת הגאונים ורי"ף ז"ל בב"ב בפ' גט פשוט וכ"כ ר"מ ז"ל בהלכות מלוה ולוה בפי"א [ה"ג] וכן עיקר, אבל בעל המאור ז"ל כתב שאינו נאמן לומר פרעתי מפני שיכול לומר למה הנחת אותו בידי וזה ודאי אינו כן שהרי יכול לומר לפי שלא היית יכול לטרוף מנכסים משועבדים לא חששתי לתבוע אותו ממך ועוד מטעם אחר שיכול לומר לו כבר פרעתיך ולפיכך לא חששתי להניחו בידך וכתב מורי תמ"ך בתשובת שאלה דכתב ידו שיש בו נאמנות כגון שכתוב בו דכל זמן שיאמר המלוה שעדיין לא פרעו שיהי' נאמן אעפ"י כן נאמן הוא הלוה לומר פרעתיך ולזה הביא ראיות ממודה בשטר שכתבו צריך לקיימו וכו' וכן דעת הר"ר יונה ז"ל אבל הרב בעל העיטור ז"ל כתב הב' דיעות ודעתו נוטה שלא להאמינו.
